דקלה
פריז או פריז. מי ידע שעד כדי כך נתאהב בך. שמענו עליך רבות הרי שמך הולך לפניך, ראינו אותך בתמונות וכמעט הרגשנו והרחנו אותך בעצמנו מכל התיאורים אבל עד כדי כך מדהימה! לא הבנו עד שהרגשנו בעצמנו…י
הגענו בערב לאחר נסיעה מקסימה דרך בלגיה, שם עצרנו בתחנת עצירה וגילינו כ"כ הרבה סוגים של וופל בלגי. נחמד 🙂 נסענו בפקקים רבים בתוך פריז, בדרכים לא מעניינות במיוחד, חוץ ממגדל אייפל שהגיח מדי פעם בנוף ותיבל לנו את הדרך. הגענו לדירה שלנו ומשם גם יכולנו לראות את מגדל אייפל, קטן ורחוק אבל עדיין מרגש. למחרת נבין עד כמה באמת
למחרת, קמנו רעננים ומיד יצאנו מהבית. נאכל כבר באחד מבתי הקפה הפריזאים הידועים. הטראם נמצא ממש מחוץ לדירתנו והוא הוביל אותנו לטיוב, שם היינו צריכים להחליף מאחד לשני. די פשוט כל העסק וגם הרבה עניין לילדים, אבל אותי זה מתח מאוד בהתחלה. בנסיעות הבאות, עוד באותו היום, כבר השתפשפנו ועשינו כמה כללים שעזרו להוריד את מפלס המתח (לא לגמרי כי חייבים להישאר ערניים). הללי גם הבינה את הרצינות שלי ולא עשתה עיניינים. עכשיו לעגלה. עכשיו לידיים (מדרגות רבות). הרבה אנשים בפריז. אי אפשר לבד. שמרה את מאבקי הכח שלה להזדמנויות מאפשרות יותר. והיו לה 🙂 יצאנו מהאדמה ומיד רוכלים בכל עבר עם מגדלי אייפל בכל הגדלים. עברי כבר רוצה לקנות אבל הצלחנו לשכנע אותו שמזכרת קונים אחרי שרוצים לזכור והוא עוד לא יודע מה הוא רוצה לזכור. כבר רואים את האייפל גדול יותר אבל מתאפקים עוד קצת כדי לאכול ארוחת בוקר. נכנסים לבית קפה נחמד. אוכלים קרפ צרפתי טעים טעים. משם ממשיכים. לא מצליחים להתאפק ומצטלמים עם האייפל כל שניה בדרך אליו ואז מגיעים (את התמונות של הדרך כבר לא תראו כי הן לא שוות הרבה אחרי שהגענו אליו) וואוו וואוו ווואוו כמה עוצמתי שהוא. כמה כיף להיות כ"כ קרובים אליו. מרגש מרגש. הילדים מתלהבים. כולנו מתלהבים. נכנסים לטפס אליו. עוברים את התור של הבטחון שזורם מהר ואז ממש מתחתיו מגלים שיש היום שביתה. לרגע חוששים שאולי נפספס את הטיפוס אליו אבל מבטיחים לנו שהיא נגמרת עוד הערב ומחר לא תהיה. אנחת רווחה. מסתובבים שם עוד קצת והולכים לסיור באוטובוס האדום. הפעם מוצלח מאוד. גג פתוח. שמש מפנקת במיוחד ופריז… גאיה ואני מוקסמות רק מהביניינים והרחובות, אמיתי מתלהב מכל סוגי המכוניות שפוגש (כ"כ הרבה בכל מקום. לא רק בפריז). הללי נרדמת על גאיה וישנה במשך כל הנסיעה (מעולה), עברי מזהה את הגשר מהסרט "לרקוד" ואת אחד המונומנטים שמופיעים בסרט "החיפושית המעופפת", פוגשים שעון ענק באחד הביניינים ונזכרים שגם הוגו קברה האהוב על אמיתי מתרחש בפריז, עוברים ליד גשר המנעולים ואמיתי אומר שכאן בטוח נמצא את התאריכים שלנו ובמלואם (אחרי שבמפלי הריין מצאנו רק את 12.12.12), כנסיית נוטרדם, עוד אתרים כאלה ואחרים ואז שער הנצחון שעברי חיכה לו וכמעט פספס אותו כי נרדם גם הוא קצת לפני (קשה לעמוד בפיתוי הנסיעה והשמש המפנקת :). הערנו אותו כמובן. היה סיור מקסים ומהנה
סיימנו אותו, התמקחנו עם כמה רוכלים, קנינו כמה מזכרות והלכנו לאכול במסעדה. נכנסנו למסעדה אקראית שנראתה לנו נחמדה והתגלתה כמוצלחת מאוד. אני התלהבתי מכל מנורה, שטיח, מעקה וברז שם וצילמתי בערך הכל 🙂 וגם האוכל היה טעים מאוד. וגם משם צפינו על האייפל. מחזה שמסתבר לא נמאס ממנו ולא מפסיק לרגש אותנו, גם בהמשך. מן התלהבות שכזו. אחכ הלכנו לאכול גלידה, איך לא, מול האייפל. ואז התלבטנו מה לעשות. לחזלש או להמשיך. בד"כ בשלב זה אנחנו עוצרים אבל פריז מגרה לנו את יצר ה"להספיק עוד משהו" ואנחנו מחליטים להמשיך. נוסעים למונמארט- רובע האומנים. בד"כ אתגר ה"למשוך עוד קצת" מתגלה כטעות אבל לא הפעם. בכלל, הילדים היו מדהימים כל היום הזה. לא פשוט להיסחב ברכבות תחתיות ולמשוך יום ארוך כ"כ אבל היום הזה היה מושלם מתחילתו ועד סופו והרבה בזכותם. טוב, גם לפריז ולאייפל היה חלק בעניין 🙂 במונמארט טיפסנו במדרגות הרבות. הללי רצתה לבד והפעם יכלה. טיפסה טיפסה. הגענו לרובע מקסים שם כל ילד זכה לציור בידי אמן. חזרנו כמעט בעשר בלילה הביתה. יום מדהים ומלא סיפוק. מפריז ומעצמנו.י
