דקלה הבוקר השכמנו קום ויצאנו ליום שהילדים אולי ציפו לו יותר מכל. פארק השעשועים אפטלינג. מדובר בפארק הידוע ביותר בהולנד ושמו ממש הולך לפניו כאן. הילדים במהלך השהות שלנו כאן גם ראו פרסומות שלו בכל מקום מה שהגביר את הציפיה לקראתו. קמנו בשש וחצי שזה ממש אבל ממש מוקדם לנו כאן. הציפיה עזרה לילדים (ולנו) להתארגן ממש בקלות בבוקר הזה ולצאת בזמן מהבית. מתוכננת לנו נסיעה בטראם, ברכבת ובאוטובוס עד לשם. אני די חוששת מיום שכזה על כל מה שמשתמע ממנו כולל הדרך לשם ובחזרה. אספיילר ואגיד שעבר ממש בהצלחה. המזג האוויר הגשום שהיה צפוי ממש לא התממש ואפילו השמש זרחה וחיממה אותנו בכיף. הילדים שרדו את כל הכיף הגדול ממש בכיף גדול ? ואפילו הדרך חזרה כשכולנו ממש עייפים עברה ללא כל משבר. ממש שיבחנו את הילדים בסוף היום על הכל.
בדרך לשם דוקא היה משבר של הללי שהחליטה כמה דקות לפני שצריך לרדת מהרכבת להשתטח על הרצפה בבכי. לבעלי לב חזק מצורפים סרטונים של האירוע (עדיין מומלץ להנמיך רמקולים). בעלי הלב החלש שבכל זאת מחליטים לצפות (הי אמא) דעו שזה מקרה יוצא דופן בטיול שלנו. לבעלי הלב החזק אספר שממש לא ?. בהחלט הרגשנו את נוכחותה על כל רצונותיה של הללי בטיול זה. עמדנו בזה בגבורה וגם היא (כשהגבול היה ממש אדום היא לא ניסתה לחצות אותו לשמחתנו).
הגענו לפארק, חבשנו כובעים כתומים, קיבלנו תדריך מעידן למקרה שהולכים לאיבוד מה לעשות. הכובע הכתום עזר בהתחלה להרגשת בטחון. בהמשך הבנו שהוא לא ממש נחוץ. הפארק היה יחסית פנוי (מעולה מבחינת התורים ובכלל) ובשלב כלשהו הילדים הסתובבו בחלק מסוים אפילו בלעדינו. אפילו לא היינו צריכים להתפצל כמו שחשבנו מראש (חשבנו לפצל את הקצוות. לעיתים אמיתי עם אחד מאתנו ולעיתים הללי) כי ליד כל מתקן חשוב לגדולים היה מתקן מתאים גם להללי ואת רוב המתקנים כולל את הכי מפחיד שיש עשו כל הגדולים. למעשה עברי היה החלוץ שבדק מידת פחד בשני מתקנים מפחידים ורק לאחר שירד ודיווח, עלו האחים גם הם. עידן או אני עלינו כמעט בכל המתקנים יחד איתם חוץ מבשלב שעברי ואמיתי רצו שוב ושוב את רכבת ההרים ואז עלו כבר בלעדינו.
התחלנו את היום ברגוע בטיול ביער האגדות הקסום. באמת יער ובתוכו סיפורי האגדות מומחשים לפרטי פרטים. חלק מהאגדות אפילו לא הכרנו. כנראה ידועות יותר כאן. לאחריו סיור רכבת שמקיף את הפארק כך יכולנו להתרשם ממה שמצפה לנו וקצת לתכנן את מסלולנו. כשירדנו מהרכבת זרמנו בעקבות אנשים לתחנה מומלצת. זה היה עולם החלומות. וואו איזה קסם. נכנסים במן רכבל לאיזור חשוך ומדי פעם נכנסים לחלום קסום כלשהו ואז שוב למעבר חשוך קסום גם הוא. עברנו בין חלומות של פיות, טרולים חמודים (מסביבם ממש הרכבל עשה סיבוב מהיר ושינה גם גבהים), ארמונות וכו וכו. תחנה נפלאה שחזרנו אליה גם בסוף. מעולם החלומות, תראו בתמונות, הללי יצאה נסיכה. נסיכה מאושרת.
בחלק הראשון של היום הרגשנו שאנחנו במרוץ להספיק כמה שיותר. בשלב כלשהו, שכבר עברנו איזה 3 מתקנים מלבד הרגועים של ההתחלה, נרגענו והתחלנו לזרום ולחזור על מתקנים מוצלחים שוב ושוב. כמובן שגם כאן לא היינו בהכל אבל חווינו את הפארק במלואו מבחינתנו. חזרנו גמורים הביתה באחת עשרה בלילה. מזל שתכננו למחרת יום בית (ולי יום אמסטרדם לבד).
