דקלה היום יצאנו למוזיאון המדע של אמסטרדם הנקרא גם נמו (אנחנו לא גילינו קשר לדג).
יום מלא בחוויות בכל המינים והחושים. בדרך למוזיאון עברנו על גשר שעל המעקה שלו תלויים מנעולים שמתחתנים שמים ביום חתונתם. נתקלנו בזה גם במפלי הריין ושם התחלנו מסורת של לחפש תאריכי לידה שלנו. במפלי הריין מצאנו את יומולדת 5 של אמיתי 12.12.12. בפריז ראינו את גשר המנעולים (זה שמו?) רק מהאוטובוס האדום וכאן שיחקנו במשחק אך לא מצאנו אף תאריך. גם לא של הדודים והסבים… גילינו שבהולנד אוהבים להתחתן ביוני ויולי אבל לא רק ?
במוזיאון מתחילים בשירותים וגם שם מתעכבים איזה חצי שעה. בתמונות ובסרטונים תבינו למה ?
שם (לא בשירותים) גם תטעמו חלק ממה שחווינו (אבל ממש קמצוץ). אין הרבה מה לתאר חוץ מלספר שהיה מרתק. בילינו שם כמה שעות טובות. לא יודעת איך המוח של הילדים יכול להכיל את כל זה. שלי היה במצב ייבוש קיצוני אחרי שעתיים וחצי. אולי בגלל שהם נמוכים ורואים רק את מה שמולם או סתם בגלל שהם יודעים להתמקד ברגע ולא רואים את כל מה שאני רואה תוך כדי. יכולת שעוזרת לי בתפקודי כאמא אך לא בהסתובבות במקום עתיר גירויים למשך זמן. אילצנו אותם מדי פעם לעשות הפסקות להתרעננות וכך שרדנו את היום הזה בשלום. בסוף היום והרבה לפני שראינו חצי ממה שיש במקום (לקומה הרביעית בכלל לא הגענו) עלינו לגג שם היה אוכל טעים, תצפית נפלאה ומן משחקיית מיים ברוח המקום. מקום שאפשר לבלות רק בו איזה שעתיים לפחות. אנחנו חתכנו כאשר כולם כבר היו ספוגי מים והיה קצת קריר. כולם מסביב בהו בנו במבטים עם חצי חיוך חצי שוק. ברחנו משם ומצאנו מקום צדדי להחליף בגדים. בשלב הזה גם עידן הסטרילי (נכון מפתיע?) צפה בנו מזועזע. עשינו זאת בגבורה והתפנקנו על נוטלות קטנות וחמודות שמצאנו במאפיית הבוקר התורנית של היום. אח! תדלוק טוב!
