שלג

התעוררנו ליום גשום. גשם שהובטח לנו מאז שהגענו לצרפת ולא הגיע לשמחתנו ועכשיו הגיע. גם לשמחתנו. כי זה אומר שאם נעלה נראה שלג איפושהו (הסתבר לנו אחכ שזה ממש השלג הראשון פה). אבל לפני כן עברי סידר לנו מדורה, גאיה סידרה לנו מגש תה עם עוגיות ואמיתי סידר לנו טיול נוסף לנהר הסמוך. אחכ חילצנו עצמות למעילי הדובון ולגעטקסים למיניהם ששכבו במזוודות ויצאנו לדרך. עוד בכפר שלנו היטיסאו היה מרגש לראות איך אותו נוף נראה אחרת כשלבוש לבן. כשהתקרבנו יותר להרים המושלגים גאיה אמרה שהשלג על ההרים נראה כמו גלידת אוראו וקלעה בול. עידן רצה לנסוע לכפר חדש והילדים עשו עבודת שכנוע ממש טובה לחזור אל הרכבל. ידענו שגם במעלה הרכבל יהיה שלג אבל עידן רצה להבטיח ששלג יירד עלינו. עלינו ברכבל וכבר במחצית הדרך למעלה ראינו איך הגשם מתחלף בשלג. זו היתה חוויה מרגשת. הילדים הוציאו ידיים מהחלונות והתחילו לאכול שלג. גאיה שאוהבת לאכול שלג מאז הביקור הראשון שלה בחרמון בגיל 1.5 אמרה שצריך לשנות את הפרסומת של קוקה קולה כי "שלג הוא טעם החיים". יצאנו מהרכבל והכל הכל שלג מסביב. מכל הכיוונים. והכי חשוב- השלג ממשיך לרדת עלינו. היה אדיר!י
הללי ואני שמיצינו יחסית מהר (כי בכל זאת קרררר. קור שלא מזיז לגדולים במצב ההתרגשות הנוכחי שלהם) נכנסנו למשחקייה מדהימה. ממש עולם ומלואו בשביל הללי וגם בשביל הגדולים שנכנסו להפסקה אח"כ. לפני החזרה למטה, נכנסנו לקפיטריה לשוקו חם עם קצפת. לי התחשק מרק וכך גיליתי מה אני אומרה לאכול באוסטריה. מרק גבינה מדהים! הגיע בול בזמן. כ"כ מפנק! עידן מיד הביא עוד שתי צלחות כי הילדים שאהבו גם  איימו לחסל לי הכל. השבענו את רעבוננו ופינוקנו ומיהרנו לרכבל האחרון. עברי היה לחוץ שנפספס וגאיה התקשתה להיפרד (בכל זאת, טעם החיים). אנחנו עוד נחזור :)י